<h1>הפרדס לרש"י הלכ' אבילות</h1>
<h2>דף מד:</h2>
קטן שנולד ובתוך שלשים מת, קרוביו אין מתאבלין עליו. אם היה בן כהנים קרוביו מיטמאין לו או לא. כך דעתי נוטה שאין כהן מיטמא בקרוביו הנפלים דתניא [תו"כ פר' אמור] בנו ובתו בני קיימא. ומאי הנפלים. וזה כיון שלא שהה ל' יום באדם הוי ספק נפל. דתניא ר' ש[מעון] ב[ן] ג[מליאל] אומר כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל, הא לא שהה ספק הוי. ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' ש[מעון] ב[ן] ג[מליאל] הלכך [כיון] דלא שהה ל' יום קרוביו אין מתאבלין עליו. ואבילות ל' יום, דאמ[ר] רב אשי הכל מודים דלענין אבילות דיום שלשים כיום שלפניו, דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל. ומי הכל מודים תנא קמא. ורבי עקיבא אומר אבל לענין קרובין כיון דספיקא הוא אין מיטמאין לו דכל היכא דאיכא ספק אין להטמאות. דתניא ספק שהוא אחיו ספק שאינו אחיו ספק בנו ספק שאינו בנו מתאבל ולא מיטמא. ותנן נמי כי האי גוונא [יבמות ק' ע"ב] היו שניהם כהנים הוא אונן עליהם והן אוננים עליו, הוא אינו מטמא להן והן אינן מטמאין לו, אלמ[א] מספיקא אין (הטמאות) [מטמאות] וכן הלכה.
